<h1>ספר החינוך מצוה תקפ"ז</h1>
<h2>דף טז.</h2>
שנצטוינו להשיב המשכון לבעליו הישראל בעת שיצטרך אליו, כלומר שאם המשכון הוא מה שצריך האדם ביום כגון כלי מלאכתו ישיבהו אליו ביום והלוה יחזירהו לו בלילה, ואם הוא כלי שצריך אליו בלילה כגון כסת ומכסה ישיבהו לו בלילה והלוה יחזירהו למלוה ביום, ולשון מכילתא [משפטים], עד בוא השמש תשיבנו לו [שמות כ"ב] זה כסות יום [שאתה מחזיר לו כל היום, כסות לילה] שאתה מחזירו כל הלילה מנין תלמוד לומר השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש. מכאן אמרו ממשכנין כסות יום בלילה וכסות לילה ביום, ומחזירין כסות יום ביום וכסות לילה בלילה. והראיה שזה ממנין מצות עשה מה שאמרו זכרונם לברכה בגמרא מכות [ט"ז ע"א] כי לאו דלא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו הוא לאו שניתק לעשה, והעשה הוא השב תשיב לו וגומר. משרשי המצוה שהאל ברוך הוא חפץ בטוב בריותיו וזכותם ורצה שילמדו נפשותם במדת החסד והחמלה למען יזכו לטוב, וכענין שכתבתי בכסף תלוה עשה א' בסימן ס"ו [מצוה ס"ו] ובהרבה מצות. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה בפרק המקבל [ב"מ קי"ג ע"א] המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו, כלומר שלא בבית דין, ואם משכנו חייב להחזיר לו המשכון את הכר בלילה ואת המחרישה ביום, במה דברים אמורים שמשכנו שלא בשעת הלואתו אבל משכנו בשעת הלואתו כגון המלוה את חבירו על המשכון אינו חייב להחזירו לו כלל, ועד מתי חייב להחזיר לו המשכון עד לעולם. ואם תשאל אם כן הוא מה יועיל לו המשכון למלוה, יועיל לו שלא ישמט החוב בשביעית, דקיימא לן המלוה על המשכון אין שביעית משמטתו, וכמו שכתבתי במצות שמיטה למעלה, וכמו כן יועילו לו לענין שאינו נעשה אותו משכון מטלטלין אצל בניו של לוה דקימא לן מטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי אלא אם כן הקנו לו בפירוש הלוה למלוה כדרך שאנו עושין היום בשטרותינו, ומשכן זה אחר שהוא בחזקת המלוה אפילו מת הלוה בעוד שהמשכון בביתו אינו נעשה מטלטלין אצל בניו אלא שומטו המלוה ונפרע ממנו, ועוד יועיל לו שאם רצה להפרע מחובו מוכרו ונפרע ממנו אם לא רצה הלוה לפדותו, שלא אמרו להחזיר עד לעולם אלא כשלא רצה המלוה להפרע מחובו. ואם המשכון הוא מכלים שאינם צריכים למלאכה ביום ולכסות בלילה אמרו זכרונם לברכה שמניחן אצלו שלשים יום כדי שיוכל הלוה לחזר אחר מעות שיפרע לו, ואחר שלשים יום אם לא פרעו מוכרו בבית דין. ויתר פרטיה מבוארים שם בפרק המקבל בבבא מציעא. ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן, ועובר על זה ולא השיב העבוט על הדרך שכתבנו בטל עשה זה מלבד שעבר על לאו כמו שנכתוב אותו בסדר זה בגזרת השם.
